עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

"להכנס בין השורות לרגע, לתפוס את כל מה שחולף ליידי כל הזמן..."

בת 21, מנסה להבין מה קורה פה, כמו כולם ...

שופטים אותי?? אתם מוזמנים לא לקרוא
מכירים אותי?? דפדפו לבלוג הבא!
פה בשביל לפרוק מחשבות ולנסות לעשות סדר בבלאגן.
חברים
מואנהבלה בלבלהטיגר הבובהאני ?כותבתLittleAlice
סהר שיריםGhost Dogסתם אחדEllyveredI'm Trying
KimutimCRYstallove myselfJust a JoeRannyBunnyunreal
אור חראזיAnastasiaThe Queen Of Hellamelieמאיהשיפוצניקית
GeminiSecretsרֵײזָאɛAngelɜנערת הגורלwolf heart
דניאלמיריםSeaJoyDo what I wantMs.deathסול
Soy :)חגית הלhaunted princessdrakulaSuper Bambiשרילין
חַשׂוּףאחת שיודעתClementinesarit coenמיטלsnow white
דובהמיכאל רנסקיThelseyehavאוריןsunshine
IM ALלימורנאיהedya
נושאים
שנתיים
20/07/2018 15:23
Space girl
געגוע, כאב, לחיות, להתמודד, לבד, חיים, לאהוב
שנתיים, כן פאקינג שנתיים!
שנתיים מאז הפעם האחרונה שראיתי אותך. 
שנתיים שאני מדברת למצבה לבנה משיש ולא אלייך. 
שנתיים שלבכות באמצע היום ובאמצע הלילה הפך לדבר שבשגרה.
שנתיים שאין לי עם מי לחלוק את מה עובר עליי. 
שנתיים שאין לי אוזן קשבת. 
שנתיים שאין לי יועץ חכם, חבר נאמן ובעיקר משענת. 
שנתיים שאני רק חושבת על השם שלך והגוש בגרון מופיע שוב.
שנתיים שאני מחייכת אבל רק חצי חיוך כי אי אפשר באמת לחייך שאתה לא כאן. 

כן, שנתיים שאני מנסה לחזור לעצמי ובכל פעם שאני בטוחה שהשלמתי עם זה שאתה-
 המלאך ששומר עליי, שומר עליי אבל מלמעלה. אני מגלה כמה אני צריכה אותך...


עברתי המון בשנתיים האלו: סיימתי שירות, התחלתי ללמוד, התאהבתי, נשבר לי הלב ,
חגגתי שני ימי הולדת בלעדייך. וזה הרגיש לי כל כך לא טבעי. 
אפילו פתחתי בלוג וכתבתי עלייך לא מעט בכל פעם שהתגעגעתי אליך והרגשתי שאני חייבת לפרוק 
(כי אמרו לי שלכתוב על הכאב יכול להקל עליו)

אבל שתדע שבשנתיים האלו למדתי לשמור על עצמי- כמו שתמיד רצית, למדתי לעשות מה 
שטוב לי , ללכת בדרכי שלי, למדתי שמותר לבכות וזה לא אומר שאני חלשה,  
למדתי שאני הרבה יותר חזקה ממה שחשבתי. עברתי תהליך שלימד אותי יותר מכל מה שלמדתי בכל חיי 
למדתי לנשום את הכאב, לבלוע את הגוש בגרון, למדתי להנציח אותך ולעשות דברים שיעשו אותך שמח מלמעלה, נפלתי אלף פעמים וגם קמתי (כי הבטחתי לך שאהיה תמיד חזקה). למדתי שיש כל כך הרבה דברים שעושים לי טוב (כמו לכתוב למגירה ולבלוג)

ועכשיו שוב הגיע הקיץ ובעוד שבוע, בדיוק בט"ו באב זה יהיה כבר שנתיים (אתה מאמין?!?!?!)
שנתיים, כן פאקינג שנתיים!!!
 שאני פה, לבד...


                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                        space_girl                                                                                                         
2 תגובות
ריק
26/06/2018 21:15
Space girl
ריקנות, חיים, כאב, מחשבות, התמודדות.
רעש. יש פה המון רעש והוא רק עובר ליידי 
ואני לא קולטת שום דבר מזה
כי אני מרגישה ריקנות עצומה בתוכי. 
איך בכלל אפשר להסביר לכם את ההרגשה הזאת?
 אני מרגישה שאני חלולה מהכול: 
אין בי כלום עכשיו- לא עצב, לא שמחה, לא תקווה ולא כוח
פשוט חלל ריק בחזה וגוש ענקי בגרון.
זה כואב וזה קשה וזה כל כך לא אני.
 
ואני לא מצליחה להתמקד במה שאני צריכה לעשות 
ואני לא מצליחה לחשוב על סיבה אחת שתזכיר לי שאני יכולה לעבור את התקופה הזאת.
שיש לי כוח להתמודד שוב 
אז איך אני יחזור עכשיו לעצמי???
מאיפה מתחילים בכלל להתאפס ולהתחיל וקום על הרגליים כמו תמיד ולחזור לשגרה העמוסה שמחכה לי?
 כן אני מנסה אבל אני מרגישה שאין לי כוח לכלום... לא לאכול,, לא לשתות לא לישון 
ובטח שלא ללמוד לתקופת מבחנים.

אני כל כך מפחדת 
מצד אחד השכל אומר "תלמדי כבר, תתחילי לחזור לשגרה, את חייבת לחזור לעצמך"
מצד שני א-י-ך ????
לפני שבוע סיימתי את שנה א', והמדריך שלי במכללה אמר לי שהוא לא האמין שאני אצליח לעבור בכלל את השנה הזאת 
כי אין לי את מה שצריך בשביל זה, שלקתי אתגר גדול עלי ושהוא היה בטווווח שאפרוש באמצע כי אין מצב שאשרוד ואצליח (כן זה ציטוט שלו)

אז הנה עוד בוום 
עוד אחד שלא מאמין בי ובמה שאני שווה 
והוא לא מכיר אותי אבל זה הקש ששבר אותי סופית 
אולי גם מה שחשבתי שאני הכי טובה בו והכי מתאים לי לא מתאים לי??? 
איבדתי ביטחון בעצמי ובמה שחשבתי עד עכשיו 
והלוואי ושבוע שעבר ובכלל החודש הזה 
לא היה קורה מעולם.
הלוואי שאצליח לחזור לעצמי ולהתאפס כמה שיותר מהר

space_girl
2 תגובות
אושר...!
05/06/2018 20:43
Space girl
אושר, חיים, חלומות, מוטיבציה, בחירה
הייייי!!!!!!
הקשבתי לעצמי ולכם
אמרתם לי שאני צריכה לא להתייאש  לנסות שוב ושוב 
ולרדוף אחרי החופש שלי ולא משנה מה המחיר.
לעשות מה שאני בוחרת לעשות. 
והקשבתי לכם .
אז לפני שבוע וכמה ימים עשיתי את זה והגשמתי לי חלום ישן
יצאתי לחופש להגשים חלומות שלי ולא רק של אחרים 
כן זה היה קשה  אבל אני לקחתי נשימה עמוקה וצללתי ישר למים העמוקים. 

ואני חייבת לומר לכם שאין הרגשה טובה יותר מזה 
לחופש יש טעם מתוק וממכר. 
האנרגיה הזאת,החופש הזה נתן לי כוח מטורף!! 
האנרגיה הזאת עדין בוערת בי ואני מרגישה שעכשיו שום דבר לא בלתי אפשרי.

אף פעם לא חשבתי שאני יעשה דברים בשביל עצמי ושארגיש כל כך טוב עם עצמי 
קיבלתי כוח ורצון ובעיקר אמונה שמותר לי לשמח את עצמי ולא רק אחרים 
שמותר גם לי להנות לקחת חופש מהכול 
ועכשיו הבנתי שמותר לי להנות מהרגע ולא להתחרט
אז שחזרתי נשבעתי שזה רק ההתחלה של הגשמת החלומות שלי...

מעולם לא היה לי אומץ לעשות דבר כזה עצמאי ובשבילי 
וזה הכל בזכותכם... אז לא נותר לי לכתוב אלא תודה 
ולמי שעוד לא הגשים לעצמו חלום, שירוץ כמה שיותר מהר 
ויבחר באושר שלו גם אם זה הפעם הראשונה 

כי החיים מחכים לנו שנחייה אותם :) 

                                                                                                                                                                        
                                                                                                                                                                                                          Space_girl

4 תגובות
עד מתי????????
21/05/2018 22:46
Space girl
יאוש, חיים, כאב, מחשבות, לילה
צריכה שתענו לי דחוף!!!!

כי אני באמת לא חושבת שאני אוכל לשרוד עוד לילה רק עם שעה של שינה  (וגם זה אחרי שבכיתי בכל שאר שעות הלילה)

יש טעם בחיים האלו?? 
אני באמת שואלת!! אני כועסת ומתוסכלת ונמאס לי כבר!
ולא אני לא יכולה לשתוק עוד ולהבליג. 
נמאס לי לחיות את החיים בלי לדעת שמשהו טוב מחכה לי בסוף המסע הזה! 
בלי איזו נקודת אור בקצה.
יש בכלל טעם למירוץ אינסופי של לימודים עבודה לעבודה ועבודה עד סוף החיים
  בידיעה ששום דבר טוב לא מחכה לי בסוף???
כואב לי להסתכל על החלומות שלי ולדעת שאף אחד מהם לא עתיד להתגשם
וכואב לי שאנשים שאמורים לתמוך בחלומות שלי אומרים לי כמה אני מטומטמת שהעזתי לחלום
בכלל.

למה לא מגיע לי לצאת לעולם הענקי הזה רק אני והוא ?! 
בא לי שמישהו יגיד לי "די! לכי על החלומות שלך! העולם מחכה לך שתרוצי כבר לטרוף אותו"
שמישהו יאמין לי שאני יכולה ושמגיע לי רגע של אושר ונחת.

עד מתי אני יחיה את החיים שלי כמו שאחרים רוצים ולא כמו שאני רוצה??!
אמרתי להם שאני מאמינה שהחיים האלו לא נועדו לבזבוז על מקום אחד 
שאני מאמינה שצריך לרוץ מהר- כי מי יודע איך ומתי הכל יגמר וישאר רק זיכרון

זה בכלל אפשרי לחלום על עתיד טוב יותר גם אם הוא שנה ממה שמכוונים אותי?? 
זה בכל מותר לי לחלום קצת שונה מכולם???

אני רוצה שיגידו לי שהחיים יפים יותר 
ומשמעותיים יותר !!!!!!
ושום דבר רע לא יקרה לי אם אני יתחיל לחיות כמו שאני רוצה 

מישהו יכול לומר את זה???

Space_girl

4 תגובות
מול עצמי
29/04/2018 18:19
Space girl
פחד, החיים, להתגבר, לרצות, לנשום
מודה, יש לי פחד.
פחד מכשלון מפואר ,
פחד מלאכזב את עצמי ,
פחד ליפול ,
פחד לאכזב את האנשים שאוהבים אותי.
לא פעם הפחד הזה עוצר אותי מלתת את מי שאני ב100% 
אני מפחדת להתאכזב ולטעות,
מפחדת לכאוב ,
מפחדת להפגע מאנשים ומעצמי ,
מה אם אני אנסה וזה יהיה הכישלון של חיי?? הפשלה שכווולם יזכירו לי שוב ושוב??? 
אני כל כך רוצה לצעוק ולזהור ולפרוח ולהתעלות על כל פחד שלי!!
אבל זה. לא קורה כי אני…??
אני שוב ושוב מוותרת לאנשים שלא שמים עלי ונותנת המון לאנשים שתוקעים לי שוב ושוב סכין בגב (כאילו שהם ישתנו אי פעם…)
אני מקווה שיום אחד המוח שלי ילמד מכל הטעויות האלו ויתגבר על הפחד- הפחד להצליח ,הפחד להיות מי שאני באמת...



space_girl
8 תגובות
« הקודם 1 2 3 4 5 6 הבא »
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
feel free to e-mail me


Spacegirl9696@gmail.com