לפעמים אני חושבת שזה בא עם הרוח,רגע פה ורגע הולך.
ואז פתאום אני יכולה להרגיש שהוא ליידי!! שאני שוב נושמת אותו שוב..
אבל הרגע הזה-כמו כל דבר אחר בחיים - עובר מהר מידיי לפני עוד הספקתי להחזיק אותו
ואז.. כל דבר קטן מזכיר לי אותו.
פתאום הראש מראה לי את הקול שלו
את הבדיחות שלו... שלנו
את החיוך הקטן שלו
ולוקח רגע לנשום שוב ולנסות להבין שיותר לא אראה אותו שוב.
לא את החיוך שלו,לא את הצחוק המדבק שלו ולא את החיבוק שלו שכל כך חסר לי.
אמרו לי שאני צריכה להתנחם במחשבה שטוב לו עכשיו. שהוא לא סובל יותר.
לכו תספרו את זה ללב שלי שעדיין מסתכל בהודעות בווטסאפ
מחכה לצחוק שלו
לשיחה בפלאפון שלעולם לא תגיע.
מה שמחזק אותי עכשיו זו הידיעה שהוא בוודאי רוצה שאמשיך לחייך,
לצחוק מבדיחה טובה ואפילו לאהוב שוב
למרות שזה לעולם לא יהיה אותו הדבר.
הלוואי שהוא יכל לראות את החיוך שלי עכשיו! בשבילו!כי הבטחתי!
געגוע זה דבר טוב-הוא היה אומר לי מלא פעמים
זה רק יזכיר לך כמה חזקה את יכולה להיות!
ואני... מקווה שיותר לא אאכזב אותו
;){kind=link}