|
|
אודות
"להכנס בין השורות לרגע, לתפוס את כל מה שחולף ליידי כל הזמן..."
בת 22, מנסה להבין מה קורה פה, כמו כולם ...
שופטים אותי?? אתם מוזמנים לא לקרוא
מכירים אותי?? דפדפו לבלוג הבא!
פה בשביל לפרוק מחשבות ולנסות לעשות סדר בבלאגן.
|
|
|
| | אני כותבת, רועדת ובוכה. ממש טרי מעכשיו יום שלם אני מנקה עם מוזיקה, שמחה על היום החופשי שיש לי, על ניצול הזמן כמו שאני אוהבת. שומעת מוזיקה רוקדת ועד לפה הכל מצוין! אפילו אפשר לומר יום טוב. יצאתי לשנייה לפנות ארגז ובדרך חלפתי ליד מתקן הכביסה וחשבתי שאני מדמיינת. הבגדים המשך... | |
| | אני שוב כאן... בחיי שזה מצחיק אותי שאני מרגישה שאתם- אנשים שמעולם לא ראיתי ולא הכרתי- אתם יכולים לקרוא את הלב שלי (או יותר נכון לקרוא את מה שעל הלב שלי) יותר מאנשים שאני באמת מכירה... הם, הם לא יודעים עליי כלום... הם מכירים את המסיכה ואת ההצגה של מי המשך... | |
| | מה אתם הייתם עושים שאתם במצב שאין אף אחד בעולם הזה שמאמין בכם? ואיך אתם הייתם מפסיקים לבכות כשכל פעם מחדש אתם מאמינים בכל הלב ופוגעים בכם? איך אתם קמים אחרי נפילה רצינית? אתם מסוגלים להאמין בכל הלב שאתם שווים משהו למרות שכל פעם אומרים לכם שאתם שווים פשוט כלום? המשך... | |
| | אבא מילה שלא אמרתי או כתבתי או חשבתי כבר שנים. שנים שאני מכנה אותך בשם אחר, רק לא לומר את המילה הזאת אבא כי אני לא מסוגלת לחשוב שאדם כמוהו ראוי לתואר הזה. שנים שאני מעמידה פנים שהוא מת בשבילי. תקראו לי אכזרית, רעה, חסרת לב אבל אין לכם פאקינג המשך... | |
| | אני רוצה שיהיה לנו עוד צ'אנס אני חושבת ומאמינה בכל הלב שלי שמגיע לנו עוד סיכוי. סכוי אמיתי הפעם. זה פשוט לא הוגן שאתה הלכת ואני נתתי לך ללכת וכשראיתי אותך איתה.... וגם אחרי שעזבת אותה לא התעקשתי שתסתכל עליי תסתכל לי בעיניים ותקשיב לי ותקשיב ללב שלי ותקשיב ללב המשך... | |
| | היי זאת אני כותבת לכם, ויש לי את הגוש הזה בגרון. ממש עכשיו הוא גורם לעיניים לבכות וללב לפעום בכאב וקשה לי! כל-כך קשה לי.... אני עייפה מלנסות מלהתאכזב מלאהוב מלכאוב ואולי בכלל מלחיות? אני יודעת שגם אתם קוראים ומכירים את הגוש הזה בגרון שמופיע ככה באמצע היום אצלי הוא המשך... | |
| | רציתי לכתוב על ההחלטות מטורפות שלי לשנה החדשה. על מסע שהחלטתי להלחם להגיע אל היעד שלי ולא משנה מה על מסע לכבוש כמה חלומות גדולים שלי ועוד דברים מעוררי השראה אבל אני מרגישה שזה יהיה שקר, ונשבעתי לעצמי שלא לשקר בבלוג הזה לעולם... בהתחלה חשבתי שהנה החיים מסתדרים סוף-סוף, אבל המשך... | |
| | שנתיים, כן פאקינג שנתיים! שנתיים מאז הפעם האחרונה שראיתי אותך. שנתיים שאני מדברת למצבה לבנה משיש ולא אלייך. שנתיים שלבכות באמצע היום ובאמצע הלילה הפך לדבר שבשגרה. שנתיים שאין לי עם מי לחלוק את מה עובר עליי. שנתיים שאין לי אוזן קשבת. שנתיים שאין לי יועץ חכם, חבר נאמן ובעיקר המשך... | |
| | רעש. יש פה המון רעש והוא רק עובר ליידי ואני לא קולטת שום דבר מזה כי אני מרגישה ריקנות עצומה בתוכי. איך בכלל אפשר להסביר לכם את ההרגשה הזאת? אני מרגישה שאני חלולה מהכול: אין בי כלום עכשיו- לא עצב, לא שמחה, לא תקווה ולא כוח פשוט חלל ריק בחזה המשך... | |
| | צריכה שתענו לי דחוף!!!! כי אני באמת לא חושבת שאני אוכל לשרוד עוד לילה רק עם שעה של שינה (וגם זה אחרי שבכיתי בכל שאר שעות הלילה) יש טעם בחיים האלו?? אני באמת שואלת!! אני כועסת ומתוסכלת ונמאס לי כבר! ולא אני לא יכולה לשתוק עוד ולהבליג. נמאס לי לחיות המשך... | |
| | הלוואי שהייתי קרחון ענק, קרחון חזק שאפילו הטיטאניק יכולה לטבוע ממנו, כזה שלא מתפרק מכל מכה שהגלים מכים בו. כי מה לעשות החיים מלאים בטלטלות ומכות והמסע לא מסתיים לעולם. הלוואי שהייתי יכולה לקבל אומץ לאהוב את עצמי מול כולם למרות כל השריטות שיש בי. הלוואי שהייתי מספיק אמיצה להסתכל המשך... | |
| | אני כועסת, מיואשת ומאוכזבת מעצמי זוכרים שהייתי בשוק עד הבוקר שלמחרת ולא הצלחתי לישון כי ראיתי אותו ברחוב וברחתי?? בערב חיכתה לי הפתעה: הוא כנראה כן ראה אותי כי במסנג'ר הוא רשם לישהוא מצטער שהוא לא אמר שלום ושהוא ראה שאני ממהרת שאל מה שלומי. ואני חושבת שזה היה מנימוס המשך... | |
| | הגעתי הביתה רציתי לכתוב ומחקתי הכל- כי למה שמישהו ירצה לקרוא ויבין את מה שאני מרגישה עכשיו? רציתי לצעוק בקול אבל במקום זה שמעתי רק שקט רציתי לשיר וברחתי הכי רחוק שאפשר ואולי רחוק מידי?! רציתי להתמודד ובמקום זה נפלתי נפלתי הגעתי לתהומות עמוקים יותר מאי פעם. רציתי לאהוב אותך המשך... | |
| | היי, אני לא כועסת עליך, רק רוצה שתבין! בבקשה תבטיח לי שתקרא את זה עד הסוף... תראה: אנשים אומרים מילים, הרבה מילים. נכון אני יודעת שאתה חושב לעצמך " מי שם על זה בכלל" תתפלא... נכון לרובן אנחנו לא מייחסים חשיבות ואפילו לא שמים לב שאמרנו אותן לפני דקה אבל--- המשך... | |
| | היי, זוכרת ששלחת לי הודעה, כמעט בכל פעם ששיתפנו אחת את השנייה במשהו חשוב או סתם לפרוק??? אמרת לי: אני סומכת עלייך, אני מרגישה שאני יכולה לפנות אלייך ברע וגם בטוב. אבל- את מתחתנת! ואני מאושרת בשבילך, נשבעת!!! קצת צבט לי בלב שלא אמרת לי בכלל שיש לך אהבה כזאת המשך... | |
| | שהלכת לדרכך האחרונה הזדעזע העולם ונדהם מאוד שהלכת, ונשברו השמיים ורעדה האדמה ורגז הים ושתקו הציפורים וחדלו משירתם ונשברו הלבבות וזעקו מלאכים ובכו כולם בעת אדמה אוספת אותך אליה בחיבוק ועכשיו חלפה שנה ונשבה רוח חדשה בשמיים וחזרו הציפורים לשיר ולעוף והתאחו הלבבות משברונם והאדמה נשקה לגשמי ברכה ורק בעבורי המשך... | |
| | בא לי לצעוווק! בא לי לצרוווח! בא לי לבכות.. שכולם ישמעו שידעו! שיבינו! זה קשה לחיות בסביבה של אנשים שלא ממש מבינים אותך!! יותר מזה: קשה לחיות בסביבת אנשים שלא מבינים אותך ולא רוציםמנסים להבין אותך.. ההרגשה שלי היא בכללי שכאילו מנסים לקצץ מעלי את הכנפיים שלי,שמנסים להפוך אותי למישהי המשך... | |
|
|
|
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?
עדכוני RSS
|
feel free to e-mail me 
|
|
|
